פסק-דין בתיק ת"א 1645-08

טענות התובע

בשנת 1992 התקשר התובע עם קודמתה של הנתבעת (להלן - הוט), תבל תקשורת בכבלים בע"מ (להלן - תבל), לאספקת שירותי טלוויזיה בכבלים. לאחר מיזוג חברות הכבלים האזוריות לחברה אחת, נכנסה החברה המאוחדת, הוט, בנעליה של תבל.

עפ"י ההסכם בין הצדדים, שילם התובע עבור השירותים שקיבל מתבל, ואחר כך מהוט, על פי חשבון חודשי, שנשלח אליו מידי חודש.

בשנת 2005 החלה הוט לספק ללקוחותיה שירותי Video On Demand, המאפשרים הזמנת תוכניות, סרטים ותכנים נוספים לפי דרישה (להלן - VOD). התובע נהנה גם משירות זה ושילם עבור הסרטים והתכנים, שהוזמנו על ידו, בעת פירעון החשבון שנשלח אליו מידי חודש.

בחודש אפריל 2007, ללא כל אזהרה או הסבר, ובאופן חד צדדי, ניתקה הוט את התובע משירותי ה- VOD. הוט מסרה לתובע, שהסיבה לניתוק היא, שהתובע לא משלם עבור השירותים בהוראת קבע או בכרטיס אשראי, אלא בפירעון החשבון שנשלח אליו. הוט הודיעה לתובע, שעד שיסכים להתחייב לביצוע תשלום החשבון באמצעות הוראת קבע או כרטיס אשראי לא יקבל את שירותי ה- VOD.

התובע טוען, כי התנהלות זו של הוט מהווה הפרה של ההסכמות בין הצדדים.

ביום 22.4.2007 החלה חלופת מכתבים בין הצדדים. במכתבה של הוט מיום 4.6.07 נטען, שהסיבה לניתוק היא - בין היתר - פיגורים של התובע בתשלום החשבונות. מדובר בהשמצה שפגעה קשות בתובע, שלא איחר בתשלום חשבונותיו. יתר על כן, במכתבה ציינה הוט, ש"לעת עתה רק אפשרות הזמנת התכנים בשירות ה-VOD נחסמה". מדובר באיום מצידה של הוט, ולפיו אם התובע יתמיד בסירובו לשלם באמצעות הוראת קבע, הוא ינותק לחלוטין משירותי הטלוויזיה בכבלים של הוט.

במכתב הוט מיום 13.12.07 התבררה שיטת החישוב של הוט. בהתאם לשיטה זו הוט  דורשת מלקוחותיה לשלם באמצעות הוראת קבע. לקוח שסוכם עימו על תשלום בדרך אחרת נחשב בעיני הוט, כמי שמפגר בתשלום כבר מהרגע שנשלח אליו החשבון ועוד לפני שהגיע לידי הלקוח.

בנוסף, בחודש נובמבר 2007 הסירה הוט מחבילת הערוצים שהיא מספקת ללקוחותיה את ערוץ החדשות CNN. התובע התקשר עם הוט בידיעה, שיקבל כחלק משירותי הוט גם את שידורי ערוץ CNN. הוט הפסיקה את שידורי הערוץ בין לילה וללא הודעה מוקדמת, ואף לא טרחה לעדכן בהתאם את התעריפים שהיא גובה מלקוחותיה.

התובע טוען, כי בניתוקו של התובע משירותי VOD הפרה הוט את ההסכם ביניהם. כך גם הקטנת סל הערוצים שהוט מספקת ללקוחותיה והפסקת שידורי ערוץ CNN, מבלי שהקטינה את התעריפים, מהווה גם היא הפרה של ההסכמים עם הלקוחות. עוד טוען התובע, כי ככל שיש בהסכם ההתקשרות תנאי המחייב תשלום באמצעות הוראת קבע מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. כמו כן, מעשיה של הנתבעת מהווים ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי, שכן הוט, כספק היחיד בישראל של שירותי טלוויזיה בכבלים, הוכרזה כמונופול בתחומה ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים.

עוד טוען התובע, כי השמצותיה של הוט את התובע במכתבים, שנשלחו גם לצדדים שלישיים, מהוות הוצאת לשון הרע. כאמור לעיל, במכתבה מיום 4.6.07 למועצה לכבלים ולוין במשרד התקשרות (להלן - המועצה), הטיחה הוט השמצות כוזבות, ולפיהן התובע פיגר בתשלומים. הוט חזרה על השמצות חמורות אלו גם במכתבה מיום 13.12.07, שהעתקו נשלח למועצה ולארגון אמון הציבור. לפיכך עותר התובע לכפל פיצוי ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 7א(ב) ו-(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), בגין כל אחד מהמכתבים.

התובע עותר לסעדים כדלקמן:

· להורות להוט לחברו לשירותי VOD;

· להורות להוט לפצות את התובע בסך של 300,000 ש"ח בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולבני ביתו עקב מניעת שירות ה-VOD;

· להורות להוט להתנצל בפני התובע על ההשמצות שהטיחה בו;

· להורות להוט לפצות את התובע בסך של 200,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע;

· להורות להוט להפחית את תעריפיה בשיעור של 20% עקב הקטנת סל השירותים. כן להורות להוט להשיב סך השווה ל-20% מן הסכומים ששילם התובע מיום הקטנת סל השירותים ועד למועד מתן פסק הדין.

טענות הוט

דינה של התביעה, ככל שהיא מתבססת על ההסכם בין הוט לתובע, להידחות על הסף. בין היתר, מן הטעם שההסכם היחיד הקיים בין הוט לתובע הינו החוזה האחיד, בנוסח שאושר על ידי המועצה (להלן - הסכם המנוי).